מדיטצית שלום

אני קורא לכל מי שאינו פוליטיקאי, מדינאי או פעיל חברתי וגם לכל מי שבכל רמ"ח איבריו פוליטיקאי או פעיל חברתי. כל מי שמעוניין בשלום אבל לא יודע כיצד, כל מי שמיואש מהמצב ורוצה לצעוק "די כבר! מספיק לריב!" אבל לא יודע מה לעשות... אני לא מדבר רק על שלום עם שכנינו הפלסטינים, אלא תחילה עם שכנינו בבניין, במעבר חצייה, ברחוב, בחנות, במועדון ובתור בבנק, אני מדבר על אלימות בכבישים, בבתי הספר ובתים. יש מה לעשות, וזה מתחיל צעד אחד ומשמעותי לפני שיוצאים מהמיטה – לעשות שלום עם עצמנו. 

השלום מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. כשאדם מסתובב בעולם מלא במלחמות בתוכו, הן במהרה מחלחלות החוצה. הוא יוצר אותן שוב ושוב בחייו, עם עצמו, בביתו בעבודה ובחברה וכן הלאה. "היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" אמר בחכמתו המהטמה גנדהי, באותו הנאום בו אמר שהעולם עייף משנאה. העולם אכן עייף משנאה, וכפרדוקס גדול הוא יוצא להילחם כדי להשיג שלום, מה שמלכתחילה נועד לכישלון. הלא כשאדם מפעיל כוח נגדי למשהו (בדומה למשיכת חבל) הוא אינו מוביל אלא ליצירת כוח חזק יותר מהצד השני, נסו את זה! אנחנו מנסים את זה כל יום... לפני שאנו פונים לעסוק בשלום עם האחר, מוטב שנוודא ש"פנינו לשלום", כלומר שהפנים שלי (מה ששוכן בתוכי) כבר בשלום, ועכשיו אני מוכן לפגוש אותך לשלום.

כל אחד מאיתנו המאפשר לשלום לשכון בינו לעצמו ולסביבתו, מדליק ניצוץ של אור בתוכו, המאיר סביבו ומדליק ניצוצות אחרים.

המלחמה נוצרת מהאשליה הגדולה ביותר, שאנחנו נפרדים ואין בינינו קשר, ואז אנו יוצרים חומות הפרדה, אנחנו פוחדים ומטפחים פחד, בלי לשים לב שאלו חומות הפרדה בתוך אותו השלם. כיצורים עוצמתיים אך תמימים, כל מה שאנחנו מאמינים בו מתגשם, ואנו יוצרים יחד את העולם שלנו, מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. אל נשלה את עצמנו שכל אחד יוצר את חייו לבד.

איפה?